אנטונין דבוז׳ק
סרנדה לכלי נשיפה ברה מינור, אופוס 44

את יצירותיו של אנטונין דבוז׳ק מנגנת תזמורת מוזאון פתח תקוה לאמנות במסגרת אשכול
התערוכות סיפורים אמיתיים, העוסק בקשר בין מהלכים סיפוריים ואמנותיים ובאופן שבו
הם נקשרים למושגים של שלמות וחלקיות, ממשות ובדיה, ארציות ורוחניות, ידע ומסתורין.
יצירותיו של המלחין אנטונין דבוז׳ק (1841 – 1904) מזוהות עם הלאומיות הצ׳כית
ומבוססות על שירי עם צ׳כיים. את הסרנדה לכלי נשיפה כתב דבוז׳ק תוך שבועיים בלבד
בינואר 1878 , והיא תרמה רבות לפריצתו הבינלאומית ולפופולריות שלו באירופה
ובארצות־הברית, לצד ״ריקודים סלאביים״ ו״סטאבט מאטר״.

הסיפור מאחורי הסרנדה היה ונשאר תעלומה. בסוף דצמבר 1877 נסע דבוז׳ק לווינה
כדי להיפגש לראשונה, פנים אל פנים, עם המנטור שלו, המלחין הגרמני יוהאנס ברהמס. ידוע
שב־30 בדצמבר הגיע דבוז׳ק לווינה, דפק על דלתו של ברהמס אך לא נענה, והשניים, כך
אומרים, לא נפגשו כלל במהלך אותו ביקור. עם זאת, באותו בוקר בוצעה לראשונה בווינה
הסימפוניה השנייה של ברהמס, בקונצרט בנוכחות המלחין. באותו קונצרט הושמעו גם
שלושה פרקים מסרנדה לכלי נשיפה של מוצרט, העונה לשם ״גראן פרטיטה״.

לאור הדמיון הרב בין הסרנדה של מוצרט לבין זו של דבוז׳ק, יש המשערים שדבוז׳ק
נכח אף הוא בקונצרט, התרשם מהסרנדה של מוצרט, ומיד עם חזרתו לפראג מווינה כתב
את הסרנדה שלו. ועדיין, קשה להניח שהיה מחמיץ הזדמנות נוספת לפגוש את ברהמס
פנים אל פנים.

הפגישה של ברהמס ודבוז׳ק, היתה או לא היתה, מסעירה מאז את עולם המוזיקה.
מה הסיפור האמיתי? האם דבוז׳ק וברהמס נפגשו בכל זאת ב־30 בדצמבר 1877? האם דבוז׳ק
שמע באותו קונצרט את הסרנדה של מוצרט? האם הדמיון בין הסרנדות של דבוז׳ק ומוצרט
מקרי? התשובות אינן בידינו, אבל אנחנו מזמינים אתכם ליהנות מהסיפור שמספרת הסרנדה לכלי נשיפה של דבוז׳ק.

Moderato quasi Marcia
Menuetto: Tempo di Minuetto; Trio: Presto
Andante con moto
Finale: Allegro molto

אבוב: ליאור חלילי, סטלה הויטלינג
קלרינט: רות שולץ, גיל שלו
בסון: מיכאל רוסלר, להב גנשרו
קרן יער: אדם אלוש, עידו הייק, שיר פרקש
צ׳לו: שירה פינקרפלד
קונטרבס: נדב וקנין

בתמיכת קרן משפחת צבי ועפרה מיתר