רוברט שומאן
רביעיית פסנתר במי במול מז'ור אופוס 47
התערוכה "הבית של הלנה" עוסקת במהות של שייכות וביתיות. הבחירה של שרון תובל ויערות הכרמל בתמה הביתית היא משמעותית ומרגשת. הצגת המרחב כ"בית לרגע", מתרחק מהשפה המלונאית ומאמץ שייח אישי וחם. התערוכה יוצרת מרחב המדגיש את השייכות, ההכלה והביתיות המעניקים עומק והתרגשות לביקור.
גם המוזיקה הקלאסית מרבה לעסוק בביתיות ובשייכות. בתחילת המאה ה-17 (תקופת הבארוק), החלה להתגבש המערכת הטונאלית. המערכת הטונאלית היא ביתה של היצירה. הבית המוזיקלי משתנה מיצירה ליצירה, אך כל יצירה מוזיקלית, העושה שימוש במערכת הטונאלית (למעשה, כל היצירות הקלאסיות עד המאה ה-20 וכך גם שירים פופולרים בימינו), מתחילה ומסתיימת ב"בית". כלומר, יצירה הכתובה בסולם דו מז'ור, גם תחזור בסופה "הביתה" ותסתיים בדו מז'ור. במהלך היצירה נצא ל"טיול". ב"טיול" נבקר בסולמות אחרים, קרובים ורחוקים מ"הבית". תחושת "ההגעה הביתה" במוזיקה היא כל כך חזקה וחשובה והיא שמסבירה את שימורה של המערכת הטונאלית עד ימינו אנו.
רביעיית הפסנתר (קוורטט), בת ארבעת פרקים הולחנה בשנת 1842. כל פרקי היצירה הם במבנים קלאסיים. ייחודה של הלחנה השומאנית הוא במתיחת הגבולות הטונאלים. "המסע" ההרמוני שעוברים המאזינים בכל אחד מהפרקים הוא מורכב ועם זאת, תחושת "הבית" והטוניקה תמיד קיימת.
שומאן מקיים מערכת טונאלית בתוך הפרקים וביניהם. סולם מי במול מז'ור פותח את היצירה ומסיים אותה ובין לבין גם למי שאינו מבין בסולמות צפויה חוויה מרגשת.
נגנים: כינור – נועם יפה ויולה – מעין גבל צ'לו – אורי רון פסנתר – אלונה מילנר
אוצרות מוזיקלית: מיכל אורן
