רות צרפתי תינוקות וילדים אחרים

העבודות בתערוכה עוסקות בסביבתה הקרובה של הפסלת, ובמיוחד בבתה היחידה, חגית, שדמותה פוסלה בתקופות ובגילאים שונים, מינקות ועד נעורים. דמותה של חגית מאפשרת הצצה אל תחושותיה של הפסלת לגבי יחסי אם-בת. הדמויות המפוסלות כמעט כולן עירומות, מלאות וחושניות. בפסליה של צרפתי בולט יחסם של הילדים ושל התינוקות למיניותם. הדמויות הלבושות המעטות משחקות בבובה ונראות כילדות-אמהות. צרפתי פיסלה גם ילדים נוספים: את נכדיה, תום וטל, וילדים של חבריה. פסליה של צרפתי משלבים שני יסודות עיקריים: הם נאיביים, ובה בעת מרמזים על מיניות חבויה. הצופה הבוגר, המייחס לילד תמימות וחוסר מודעות, פוגש במודעותו שלו לאלמנט המיני; מפגש זה הוא היוצר את המבט המורכב בפסליה של צרפתי, קונפליקט שמקורו בשילוב בין החמוד למפתה ולאסור.
רות צרפתי נולדה בפתח תקוה בשנת 1928. בראשית דרכה הציגה במסגרת קבוצת "אופקים חדשים", אף שסגנונה היה שונה בתכלית מסגנון המופשט הלירי שאפיין את מרבית אמני הקבוצה. היא זכתה בפרסים שונים והציגה את עבודותיה בתערוכות רבות, בין השאר במוזאון ישראל בירושלים ובמוזאון תל אביב לאמנות. בשנת 1970 ייצגה את ישראל בביאנלה של ונציה, וחלק מן העבודות שהוצגו שם מוצגות גם בתערוכה הנוכחית. צרפתי כתבה ואיירה עשרות ספרים, ביניהם הספר הגן, המבוסס על ימי ילדותה בפתח תקוה. דמות ידועה, המזוהה עמה, היא דמותו של "דודי שמחה", המופיע באיוריה לספרו בשם זה של ע' הלל.