קונברסיה

פרויקט קולנוע ניסיוני של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, במסגרתו הוזמנו אמנים ליצור עבודות המתמודדות עם סוגיות של המרה, שינוי והפיכה. נקודת המוצא של הפרויקט הינה התהייה האם קונברסיה פנימית- פרטית, תרבותית ופוליטית אפשרית. מקור המונח קונברסיה, שאוב מהשיח התיאולוגי. ההמרה- במובן גאולה אישית ו/או קולקטיבית עברה לאורך השנים גלגולים שונים, אך ממשיכה למלא תפקיד מרכזי באופנים שונים בשפה ובתרבות ואף בתרבות הפופולארית של תוכניות הריאליטי ועולם הפרסום. הפרויקט מנסה לבחון את ההמרה גם כמטאפורה, ובוחן את היתכנותה ואת הרלוונטיות שלה במציאות הישראלית.
העבודות בתערוכה מגוונות ונבדלות זו מזו באספקטים רבים, עם זאת, מכולן מגיחה דמותם של ההמרה והשינוי בעיקר כאקט פרפורמטיבי, המתבטא דרך פרקטיקה ביצועית: שהשינוי מסומן בהן דווקא באמצעות חזרה על פעולות.
אספקט מעניין נוסף ביחס לעבודות הוא השיבושים המתקיימים בעבודות ביחס לתפישת הזמן. הן ממאנות להתיישב תחת תפישת זמן דיאכרונית, וכך מציעות את השינוי או את ההמרה ככאלו המיטלטלים ללא הרף בין עבר לבין הווה נצחי, בין האישי לחברתי, בין הפנטזיה לבין היומיום. הטקסט האוצרותי הנלווה לתערוכה הינו טקסט מצולם המורכב מראיונות קצרים שערכה האוצרת מעין אמיר עם פסיכולוגים ומטפלים מאסכולות שונות סביב השאלה, האם אדם יכול להשתנות? במקום לנסות ולמשמע את העבודות מבקשת בחירה זו להוות אנקדוטה, שממשיכה לייצר את המורכבות והבעייתיות הכרוכות בהתחקות אחר טרנספורמציה.