פרח עציץ
אוצרת: סיגל ברקאי
03/01/2007 -
25/03/2007
הפרח, בין אם הוא פרח בר או פרח מתורבת, נתפס במרוצת הדורות כהתגלמות חזותית של "היפה", ומסיבה זו אף הונצח בציורים רבים לאינספור. לאחר שנקטף מונח הפרח על פי רוב בכלי קיבול כלשהו: אגרטל, עציץ או כד. מה הן המשמעויות המטפוריות הניתנות לפרחים שאוגדו בתוך מְכָל? מדוע נמשכו אמנים כה רבים לנושא זה, שהוא בנאלי לכאורה? התבוננות חקרנית תגלה כי מאחורי החזות התמימה של הפרח הנתון במְכָל מסתתרות משמעויות עמוקות, מודעות ולא מודעות. מערכת יחסים טעונה מתקיימת ברמה הסימבולית בין הפרח לבין הכלי הנושא והמזין אותו, ויחד הם יוצרים אובייקט פיסולי צבעוני, ארעי ומתכלה, המלווה את החיים האנושיים במחזוריותם: מחוות חיזור רומנטית, שי ליולדת, בחללו של חדר מגורים, למראשותיו של חולה, על גבי מצבת קבר.