פיוצ‘ר ליין טורס, גיל ומוטי

הקיר המתפתל במיצב של גיל ומוטי – המכיל תחריטים, סיור קולי וּוידיאו – מציע ניתוח
אמנותי לבעיות חברתיות ופוליטיות בישראל.
העבודה מכוונת את אוזניהם ועיניהם של המשתתפים בסיור אל מקומות ואנשים
הנמצאים בשולי הנוף הישראלי, אם כי לאו דווקא בפריפריה, אלא בעיקר בירושלים, ביפו,
בתל-אביב ובפתח תקוה.
המסע התיירותי כביכול, שיוצר זוג האמנים המושגיים, מקביל לסיור מתוּוך בתערוכת
אמנות, סיור שבו המדריך או המדריכה מתארים את הנראה בעבודות עצמן – דבר
שהצופים יכולים לעשות בעצמם. זוהי פעולה המעקרת את מהות תפקידו של המדריך,
שכן המימד הפרשני או הסברים טכניים והיסטוריים על אודות העבודה נעדרים ממנה.
העדר הפעולה הפרשנית מותיר את המציאות כפי שהיא נראית מבעד לחלון של אוטובוס
“תיירים”, במבט חטוף – שטוחה, פשוטה, א-פוליטית.
אולם משמקדישים תשומת לב עמוקה יותר למשפטים התיאוריים שמשמיע המדריך
הקולי, נחשפת מציאות של כיבוש, ניכוס, הנכחת הרעיון הציוני, יישוב הארץ והשפה
העברית במרחב דובר ערבית. מבין התיאורים עולה מציאות יומיומית של חיילים כחלק
מהוויית הרחוב הישראלי, של עובדים זרים המטפלים בקשישים, של ילדים פלסטינים
משחקים, של שלטי מכירת נכסים ועוד.
גיל ומוטי יוצרים סיור הנסמך על דימויים פשוטים למראה, יומיומיים, ניתנים לשכפול. הם
מדגישים את הפער הקיים בין השמיעה, הראייה ודמיונו של הצופה. האחריות לראות את
מורכבותה של המציאות מוטלת על הצופים, אשר נדרשים בתורם לדמיין, לחבר, להקיש
ולהבין. המדריך, כמו גם המיצב עצמו הם פתח להציץ ולהתבונן במציאות מורכבת
בהרבה מכפי שהיא נתפסת במבט המהיר של אורח לרגע.

צפו באמנים גיל ומוטי משוחחים עם דרורית גור אריה על התערוכה