מושג ראשוני

גדעון גכטמן, רצפה מתקפלת, 1973
מוזאון פתח תקוה לאמנות יוצא בסדרת תערוכות שישחזרו מיצבים מרכזיים מאותה תקופה מנקודת מבט עכשווית, מתוך כוונה להציג שחזור, פיתוח או הרחבה של עבודות מיצב משנות ה- 70, שנים מכוננות באמנות הישראלית.
הפרויקט הראשון בסדרה, יציג את רצפה מתקפלת עבודה של גדעון גכטמן שהוצגה לראשונה בתערוכה קבוצתית בשם "פינות",שאצר רן שחורי בפברואר 1973 בגלריה "בלטמן" בתל אביב.
עבודה זו התאפיינה בשפה מושגית, מהמאפיינים הבולטים בשנות ה-70, שבדקו את גבולות השפה האמנותית עצמה. ההצבה יצרה מעין פינה מקופלת דמוית רצפת בלטות הטרצו של הגלריה. "מעשה הקיפול" נוצר מבניית משטח טרצו על גבי קונסטרוקציית ברזל ורשת, מריחה של שכבת מלט ועליה שכבת מלט לבן עם אגרגט שתאם למרצפות הקיימות. לאחר מכן לוטש המשטח שעליו צוירו המרצפות בעפרון. מקורו של רעיון קיפול הפינה היה ברצון של גכטמן ליצור עבודה שתתערב בחלל, תשנה אותו ותהפוך לחלק בלתי נפרד ממנו.
ברצפה מתקפלת חקר גכטמן גם את פעולת האמן עצמו, פעולה של מאמץ פיזי שלאחריו האובייקט מתכלה ונעלם. התערוכה נמשכה כשלושה שבועות וביצועה, הריסתה ופינוייה מחלל הגלריה היו כרוכים בעמל רב, אחד הערכים המעסיקים את גכטמן בחלק מעבודותיו כמו "עבודה עברית".
העיסוק של גכטמן במתח שבין גבוה לנמוך, החומר וחיקוייו בולט כבר בעבודה זו. בשנות ה-70 החל גכטמן בחקירת היחסים שבין הדימוי למקור, הקליפה, הזיוף והחיקוי אל מול המקור, נושא שהלך והתפתח בעבודותיו בשימוש בחומרים כמו פלסטיק ופורניר כחיקוי לחומרים אצילים וגבוהים כמו שיש.
שחזור הנוכחי של העבודה מתייחס לנתונים של חלל התצוגה במוזאון פתח-תקוה לאמנות ולרצפת הבטון שלו. הדיאלוג בין הדימוי למקור מתקיים הפעם באמצעות פעולת ציור בצבע בשמן תעשייתי.