ימים נוראים: טרילוגיה

ימים נוראים #1, 2006
עבודה זו נוצרה עם תום מלחמת לבנון השנייה השנויה במחלוקת, בסמוך לתקופת הימים הנוראים. בסרט הווידיאו נראה טקס של מריחת צבעי הסוואה על הפנים בטרם יציאה לקרב – אקט שבו מתבצעת טרנספורמציה של הגוף לשם הגנה עצמית, כאינסטינקט חייתי בתוך מצב של הישרדות. לאקט הטקסי מתווסף ערך מגדרי, הניכר במתח בין המינים בעקבות הופעתם של גבר ואישה. מושג הזוגיות מגויס לפעולת היציאה לקרב במובנים חברתיים-פוליטיים או בין-אישיים. פעולת הצביעה מלווה באקט פרפורמטיבי שבו הדמות הגברית והדמות הנשית הופכות לישות היברידית אחת. זהו מיזוג בין זכר לנקבה במובן המיתולוגי והקבלי-יהודי, כמו גם היתוך בין צבע וגוף, בין חוץ ופנים, וכן ערבול זהות של מקום, דת ולאום בהקשר הפוליטי המקומי.
ימים נוראים #2, 2007
עבודת הווידיאו השנייה בטרילוגיה מתבססת על צילום תקריב של חלת דבש בכוורת דבורים. אופיו המונוכרומטי של הצילום, כמו גם תנועתם המעגלית המתמשכת של הדבורים, יוצרים מראה של פני שטח אינסופיים וזהובים שבהם מתקיימת התרחשות בלתי מפוענחת. בנוף הפואטי הרוחש כמו מתקיימת חוקיות מרחבית וחברתית אנלוגית למערכת הדת ההיררכית, החותרת להעמיד סדר בכאוס ולהבחין בין מושגי הטוב והרע, הסוף והאינסוף. הכוריאוגרפיה של תנועת הדבורים הסיבובית ותנועות המצלמה משתלבות לכדי ריקוד מתמשך המצוי כמו על סף פירוק. על רקע מראות הכוורת נשמע פיוט הלקוח מתפילות הימים הנוראים – שירתה של הזמרת דקלה, השזור בשירתה של מקהלה גברית. קולה של אישה הוא שמוביל את השירה וממזג בין מלכוּת הדבורים לבין מלכוּת השמים.