בקצה העולם – כאן

בין עזה לאשקלון, על חוף נטוש בשטח צבאי סגור, שורר דו-קיום נדיר בין ארבעה דייגים:
שני פליטים פלסטיניים מעזה ושני מתנחלים ישראליים. התנאים הפיזיים המורכבים, קשיי
הפרנסה והנסיבות הפוליטיות מטלטלים את הדייגים ומשפיעים על יחסיהם. שש עשרה
שנים הם חיים ועובדים יחד לטוב ולרע כנגד כל הסיכויים, עד שהמציאות הפוליטית
מפרידה ביניהם.
הצילומים נמשכו ארבע שנים ( 2003-1999 ) ברצועת חוף שכיום אינה עוד תחת שליטה
ישראלית. הסרט, העוקב אחר סיפורם של גברים הנאבקים על קיומם, יכול להיקרא
כמטאפורה קיומית. דמותו של הגבר הקשוח והעצמאי נסדקת לטובת דימוי גברי הנזקק
לאחר לשם הישרדות, ומעלה מחשבות על יחסי כוח, שליטה ותלות במרחב הגיאופוליטי
המקומי.

בימוי והפקה: אבנר פיינגלרנט, מכבית אברמזון
תסריט: מכבית אברמזון
צילום: אבנר פיינגלרנט
עריכה: לב גולצר
עיצוב פסקול: יורי פרימנקו

מיצב קולנועי, המגולל יומן מסע לאורך קו הגבול עזה-ישראל במהלך מבצע "עופרת
יצוקה". המסע משרטט דיוקן אינטימי של אזור סְפר פגיע ומבקש להציג את פניה של
ישראל ברגע של משבר. בד בבד הוא בוחן את תופעת "תיירות המלחמה": נהירתם
דרומה של ישראלים רבים מרחבי הארץ, מכל גוני הקשת הישראלית, על מנת לצפות
בעזה המופגזת.
יוצרי הסרט מצביעים על שברים וסדקים בחברה הישראלית, המחברת בין כוח צבאי
לאמונות משיחיות. אקסטזת המלחמה ושיכרון הכוח המלווה אותה משולים למופע
הראווה של הקורידה, מלחמת השוורים – זירת המאבק האכזרית בין חיים למוות. הם
מאזכרים את חוויית הצפייה המרהיבה והמשלהבת בספקטקל זה.
המיצב הקולנועי, שנוצר במיוחד לחלל התצוגה של התערוכה, מבוסס על חומרים מתוך
סרט תיעודי באורך מלא הנמצא עתה בתהליך עבודה.

הקראת שיר: אלון אבוטבול
בימוי והפקה: אבנר פיינגלרנט, מכבית אברמזון
תסריט: מכבית אברמזון
צילום: אבנר פיינגלרנט
עריכה: לב גולצר
עיצוב פסקול: יורי פרימנקו

מבעד לתנועה מונוטונית בכביש שומם נצפה ניסיון להוביל מזרן לא קשור המונח על גג
רכב. הסיטואציה, המתקיימת בפער בין האפשרי לבלתי אפשרי, מכילה סיכוי שווה
להצלחה ולכישלון, לפעולה ולקריסה. גם כישלון ייתפש, במקרה זה, כהצלחה, מעצם
העובדה שיאשרר חוק טבע פיזיקלי.
ההתנסות, שמקורה בסיטואציה דומה שבה נתקלה האמנית באקראי במרחב האורבני,
משוחזרת במרחב פריפריאלי דרומי מרוחק. התקת האירוע מסביבת ההתרחשות המקורית
שבה נחווה, מתוך ריבוי ועודפות של תנועה ושל גירויים, אל תוך סביבה שקטה, אינה
מחזקת, בהכרח, את נוכחותו. בידודו של האירוע מדגיש את הפער בין אמונה ביכולת
לפעול לבין אי האפשרות לממשה בפועל. פעולת השחזור מתבררת כבעלת סתירה
פנימית, שכן שחזור של ממש איננו אפשרי, ולמעשה מדובר בהצגת אירוע חדש העומד
בזכות עצמו.

צילום: אביב שיין

יוליה, אם חד-הורית ילידת מוסקבה, בעלת חוש הומור ציני, מגדלת את בתה בת החמש
בתוך עולם פרטי משלהן בקיבוץ ניר-עם שבאזור "עוטף עזה", על רקע מציאות מאיימת,
הנקטעת בצלילי אזעקת "שחר אדום". הסרט מאפשר מבט מקרוב על האופן שבו מגדלות
אם ובתה זו את זו בינות לנפילות הקסאמים. בעולם הזוי זה מומר המרחב הציבורי המגונן
של המקלט במרחב גופני מגונן של אם ובת. תוך שמירה על קור רוח ורוגע מצליחה האם
לייצר עבור ילדתה אי של שפיות, שבו מתקיימים מהלכים קבועים של שגרת יומיום. בין
שיעורי כינור וחוג ריקודים סלוניים היא מנסה להקנות לבִּתה תום ערכים הומניים ואהבת
אדם.

בימוי: אלון אלשיך
הפקה: ארמדיל וידיאו, בוריס מפציר, המכללה האקדמית ספיר
צילום: ערן יחזקאל
עריכה: ערן יחזקאל, אלון אלשיך
מוזיקה מקורית: דקל טוביה
עיצוב פסקול: אורן אלשיך, שרון פרידמן
עריכת און ליין: דורון סילבר, לב גולצר
תצלומי אוויר: ג'ימי קדושים ז"ל
(נהרג מפגיעת מרגמה בחצר ביתו בקיבוץ כפר-עזה כחודש לאחר סיום הצילומים)

תוכנית ההתנתקות הקרבה מאיימת על שגרת חייהם של יעקב ומרים פריימן, שיאלצו
לעזוב את ביתם בעל-כורחם. במשך שלושה שבועות, עד לרגע היציאה, מלווה אותם
המצלמה במטבח ביתם, ההופך להיות מבצרם כנגד גזרת הפינוי…
הסרט עוקב אחר תהליך ההתנתקות ואחר השבר מנקודת מבט אישית. ההצצה אל המרחב
הפרטי של בני הזוג שופכת אור על יחסיהם ועל החוסן הנפשי של כל אחד מהם בשעת
משבר.

בימוי ותסריט: הדר בשן
הפקה: נחום לנדאו – "עין טובה" הפקות בשיתוף המכללה האקדמית ספיר
צילום: ליאור כהן
עריכה: קובי פלומניק
מוסיקה מקורית: עמית כהן

סרטי סטודנטים מסדנת האמן בצילום
ובבימוי תיעודי בהנחיית הצלמת והבמאית נורית אביב

מקבץ זה מאגד סרטים קצרים שנוצרו בסדנת אמן בהנחיית הצלמת והבמאית, נורית
אביב, שנערכה במשך שבוע במכללה האקדמית ספיר ובנתיבות. כל הסרטים צולמו בשוט
והם חושפים תמונות רגעיות מתוך חיי היום-יום של תושבי המקום. ,(one shot) סטטי אחד
המצלמה מתמקדת במקומות, באנשים ובמפגשים חברתיים, מתעכבת על פיסות של חולין
ושל שגרה ומשקפת לצופה את רבדיו השונים של המרחב הציבורי המקומי. צירוף התמונות
לאסופת סרטים אחת מאחד את רגעי הזמן הבודדים לכדי אמירה מרחבית כוללת, הנותנת
ביטוי להלוך הרוח במקום שבו ממשיכים חיי השגרה להתנהל במקביל לאירועים
הפוליטיים.

הפקה: המכללה האקדמית ספיר
בימוי:
דן סחר
עדי מוזס
אורית עובדיה
יובל יפת
איתי יעקב
ליאור נצר
הדס נוימן
הדי קורן
אלון הרשקוביץ
איתי צור
ורד ארגמן

שלושה קילומטרים בלבד מפרידים בין עזה לשדרות. במבט ראשון מדובר לכאורה בשני
עולמות נפרדים, אך, למעשה, יש הרבה מן המשותף ביניהם: תושבים משני צִדי "הגבול"
סובלים זה שנים, באופן יומיומי, מאי שליטה במהלך חייהם. על אף הקרבה הפיזית בין
הערים חייהם הפרטיים של תושבי שני הצדדים נותרים עלומים.
הפרויקט מגולל פיסות חיים יומיומיות מתוך פרספקטיבה אישית ואנושית. הוא מביא את
סיפוריהם של אזרחים משני צדי המתרס המבקשים לשמור על שגרת חיים, סיפורים
הנפקדים, על-פי-רוב, ממשדרי החדשות.
הפרויקט כלל צוותים של ישראלים ושל פלסטינים, שעקבו במשך עשרה שבועות אחר
שבע דמויות משדרות ושבע דמויות מעזה. מדי יום, מסוף אוקטובר ועד ימים אחדים לפני
תחילת מבצע "עופרת יצוקה", הועלו סרטונים קצרים לאינטרנט. בהמשך נוספו סרטונים
חדשים שצולמו בשדרות במהלך המלחמה ובעזה לאחריה.

בימוי סרטונים: רובי אלמליח, חליל אל מוזאיין
הפקה: טרבלסי הפקות – אסנת טרבלסי; עלמה הפקות – אריק ברנשטיין;
רמאטן – יוסף עטווא ועבד אל סלאם שחאדא; בו טרוייל – סרג' גורדיי;
אופיאן – אלכסנדר ברשט; ארטה – אלכס שלט
בשיתוף: המכללה האקדמית ספיר; בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות
אדם בשטחים

סיפורם הקומי-טרגי של חוּלה ונתן, שני אחים המנהלים מוסך בפאתי שדרות. השניים
מקיימים את שגרת יומם במציאות קשת-יום על רקע הידרדרות המצב בין ישראל לעזה
ונפילת הקסאמים. יום אחד מקבלים האחים צו ממשלתי המורה על סגירת המוסך.
בהומור עוקצני, בצל האיום המתמשך על חייהם ועל עבודתם ותוך התמודדות עם משברים
אישיים, ממתינים השניים לגזר דינם. הם מנסים לשרוד, אך השקיעה בתסכול בלתי
נמנעת.

תסריט ובימוי: רובי אלמליח
הפקה: רובי אלמליח, המכללה האקדמית ספיר,
אריק ברנשטיין – עלמה הפקות
צילום: רונן קרוק, רובי אלמליח
עריכה: טל יערי, אופיר ראול גרייצר
מוסיקה מקורית: אבי ווקנין
DB עיצוב פסקול: עמי ערד, ניר חזן – אולפני

מקסים, אשף פיצות מכור לשינה מנתיבות, מבקש מהוריו עזרה בקניית הפיצרייה שבה
הוא שותף. מרגע שעובר המקום לבעלותו, מגלים ההורים כי העזרה הכספית הייתה רק
ההתחלה… מדי יום, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות, מוצא האב
את עצמו מתפקד כשליח, והאם – כמנקה, זאת במקביל לניסיונותיהם הנואשים להעיר את
מקסים משנתו. בין ניהול חיי המשפחה, דאגות הפרנסה והאחזקה השוטפת של הפיצרייה,
מתחדדת השאלה בדבר מידת אחריותם של הורים לילדיהם הבוגרים.

תסריט, בימוי, צילום ועריכה: רונן עמר
הפקה: רונן עמר, ליאור דוסטרי – המכללה האקדמית ספיר
מוסיקה מקורית: אבי ווקנין
עיצוב פסקול: תומר בירן

סרט הסברה מטעם מרכז המבקרים של תעלת עזה ע"ש יצחק רבין. התעלה שאורכה
שישים ואחד ק"מ, נחפרה במשך שמונה שנים בידי חמישה עשר אלף פועלים יהודים
וערבים. בנייתה, שהחלה כיוזמה אמריקנית, ידעה משברים רבים, אך ברבות השנים יצרה
ב"אי עזה" מציאות של שגשוג, של מסחר ושל תיירות, והפכה סמל לשינוי מדיני, כלכלי
ואקולוגי. ביקור במרכז המבקרים מציע סיור וירטואלי בתעלה, תיעוד היסטורי של
החפירות וריאיונות עם מובילי הפרויקט.

מזכרות, באדיבות מרכז המבקרים של תעלת עזה, מוצעות למכירה
בדלפק הקבלה של המוזאון.