אחיות, תמי עמית

תערוכת היחיד של הצלמת תמי עמית, מציגה סדרת צילום מבוימת המתמקדת בדיוקנאות נשים, בה היא עוסקת בבחינה ובבניית זהותה האישית דרך הדימוי הנשי. התצלומים, המאזכרים הפקות קולנוע הוליוודי ואופנה, משלבים בין אסתטיקה מוקפדת לסצנות מסויטות, הזויות, שמעלות תחושת אימה ומסתורין.
עמית מצלמת נשים למעלה מעשור. כל פעם אישה אחת, לבדה. ההצטברות של הפעולה שלה לאורך השנים מעידה שהיא מחפשת בהופעה של הנשים דבר מה שחומק ממנה ובעקבות כך חומק מאיתנו, הצופים. צילומיה של עמית הם מסע, מסע אחר זהות, אחר דימוי. המסע שלה, המכיל בה בעת המשכיות וחזרתיות, מהווה מאמץ שעניינו שיחזור- של רגע, של הופעה, בה נוצר קשר בין דימוי לבין עצמיות. בסדרת העבודות בתערוכה, משחזרת עמית פעם אחר פעם את רגע הכינון העצמי שלה באמצעות דימוי של אחרת, ומסמיכה מופעים אלה אחד לשני, כך שנוצרת מעין קהילה של נשים בודדות, צבירה של בדידויות- קבוצה של דימויי אישה אותה היא מכנה "אחיות".