צייר בשדה הקרב

עולם קשה, נטול נִסים – זו התחושה העולה מרישומי המלחמה של שמואל כץ, האמן הרב-גוני, שמעבר לתפקידו כצייר קרבי נודע גם כמאייר וכקריקטוריסט מחונן. התבוננות ברישומיו של כץ ממלחמת השחרור, ממבצע סיני, ממלחמת ששת הימים וממלחמת יום הכיפורים, שבהם מתמקדת התערוכה, מעלה את התחושה כי רבים מהם בבחינת קינה על עולם תמים שאבד.
בעבר, לפני המצאת הצילום, היו האמנים עצמם יוצאים לשדה הקרב ומביאים משם את המראות. כיום החליפו צלמי החדשות את האמנים. אולם מעניינת התופעה, שעדיין, לצד התיעוד במצלמה, התפתח בארץ ומחוצה לה גם תפקיד הצייר הקרבי. נחום גוטמן אף הוא שימש בתפקיד זה. שמואל כץ נתמנה להיות צייר קרבי לאחר שעסק בציור מפות והוכיח את עצמו בעלון החיילים של הפיקוד כקריקטוריסט מצליח.
התערוכה מתמקדת במלחמות ישראל מנקודת מבטו של האמן בשדה הקרב. על פי כץ, המלחמה הופכת את הנוף למנוכר לאדם. בציורים אלה "כתב" כץ כתב אזהרה לאדם, ונגע בנושא היפוך סדרי העולם בעת מלחמה. הכאוס, אומר לנו האמן, משתלט על העולם בעת מלחמה. כץ הדגיש את הניגודים בין שורשיות לבין חלוף, כפי שהם באים לידי ביטוי במלחמה; שאלות של זהות: מי הוא האויב, מי הוא הלוחם היהודי, ומה משותף ביניהם. עם זאת משולבת ברישומיו גם נימה של אופטימיות, הבאה לידי ביטוי בתיאור חיי היום-יום על קו הקץ ובמאבק לשמור על צלם אדם אל מול פני המוות.