פג'ה, קרן בנבנישתי

בפרויקט פג'ה – כשמו של כפר ערבי ששכן בעבר בסביבות פתח-תקוה – קרן בנבנישתי בוחנת את יחסי הגומלין בין טיפוגרפיה וטופוגרפיה. מכונת הדפוס שנתנה השראה לפרויקט – אחת משתי בודדות מסוגה שנותרו בעולם – נבנתה במאה ה-19 בגרמניה, יובאה לפתח-תקוה ב-1932 על-ידי מתיישבים יהודים, ובה השתמשו להדפסת ניירות העטיפה ששימשו לאריזת תפוזי Jaffa עד שנות ה-90. המהגרים היהודים שהתיישבו בפלשתינה-א"י בראשית המאה ה-20, הפכו את תפוזי Jaffa – זן שהשביחו חקלאים פלסטינים באמצע המאה ה-19 – לאחד מענפי הייצוא המובילים של הארץ. לאחר 1948 מוּסד הענף, חרג מסביבות יפו ונפרשׂ במקומות אחרים בארץ, דוגמת פתח-תקוה, שהפכה ליצואנית מרכזית של תפוזים. תפוזי Jaffa – אמבלמה של האדמה הפלסטינית האבודה – הפכו לאחד מסמליה המובהקים של מדינת ישראל הצעירה.
בהקרנת וידיאו דו-ערוצית בשם המקום של הקפל, בנבנישתי מניחה אלה על גבי אלה דימויים של מכבש הדפוס וקטעים מספרו של ויקטור גֶרן (Guérin) תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של פלשתינה (1868), המתעד את כפרי האזור, שמאז נעלמו מן המפה. על המסך השני נראים מדפסת תלת-ממד המדפיסה אובייקט (ללא כותרת) מאבקה לבנה – וידיה של בנבנישתי, המדפיסות סדרת רישומים (ארץ התפוזים הכחולים) על גבי יריעות נייר ששימשו לאריזת תפוזי Jaffa. את הניירות ירשה בנבנישתי מסבתהּ, שהיתה אורזת הדרים, ועליהם היא מטביעה גלופות שנוצרו מקליפות תפוזים ונמשחו בדיו כחולה, לצד תרגומים לאנגלית של שמות הכפרים הערביים הנעלמים כפי שהם מופיעים בסקר מערב פלשתינה (1881) מאת אדוארד הנרי פלמר (Palmer).
פרויקט פג'ה כמוהו כמכונת דפוס שמוחקת שמות בעודה קוראת בשמם. בכל אחד מתהליכי ההדפסה הללו, בנבנישתי מחזירה לחיים מקומות וסמלים שכוסו במרוצת השנים בשכבות על גבי שכבות של טקסט. פני השטח המודפסים של מפה או תפוז מראים כיצד היטלים היסטוריים, מניפולציות קולוניאליות ודמיונות אוריינטליסטיים חוקקים ומעצבים ומשנים טריטוריות, כשם שהתערבויות טיפוגרפיות יוצרות טופוגרפיות חדשות.
רפאל סיגל