מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה מציג תערוכה חדשה:

המתפרה/ איילת שחר

אוצרת:  מור ברק ריבלין
פתיחה: יום שישי,  4.4.2025  בשעה 10:30
נעילה: יום שבת, 31.5.2025

תערוכת יחידה של האמנית איילת שחר, המציגה סדרת ציורים חדשה המתמחה במתפרה המשפחתית הפועלת מאז 1961, פרונטליין, מפעל לייצור ציוד צבאי,מחת בנרתיקים לאקדחים ובאפודים טקטיים לחיילים. עבור שחר, זהו נוף ילדות טעון, שעיצב את זה כאדם וכאמנית. עשור עבדה במפעל, וניהלה מותג עצמאי של תיקים וארנקים. היום, לאחר פרידה מהעשייה התעשייתית, היא מקדישה את עצמה לציור. בפרוטרט עצמי "האמיצה" שחר מתבוננת בעצמה ושואלת: "איך הגעתי להיות פועלת במפעל"? היא מבקשת להשתחרר מכלוב הזהב החמים והנעים ולהרשות לעצמה להיות "כפי שהנשמה שלי משוועת". הציורים בסדר מתארים סצנות יומיומיות מתוך המפעל, עולם של חזרתיות תעשייתית, מגע חומרי, ומפגש מתמשך בין גוף למכונה. עבודות השמן האינטנסיביות שלה, בצבעוניות עזה ובטקסטורות טעונות רגש, מלאות בפרטים שכל אחד מהם זוכה להתייחסות מדויקת וזהה. סיפורה האישי של שחר נשזר בזה המשפחתי והחברתי: ניסיון לאחוז בזיכרון, לחקור את המעטפת הפיזית והנפשית ולברוא מתוכה קול עצמאי חדש . .

ציורי השמן של שחר מאופיינים בצבעים עזים, טקסטורה עשירה ומשיחות מכחול אקספרסיביות. הם מתארים סצנות מחיי היום־יום במתפרה המשפחתית ומעניקים לדמויות נוכחות אייקונית. גופן של התופרות מתעצב לפי שפת העבודה: חזרתית, מדויקת, שוחקת ותוך כך גם מלאת כבוד וערך. מאז ילדותה, היוותה המתפרה נוף חיים מתמשך, פעיל ומפעיל, שבנה את זהותה כאדם וכאמנית.

המתפרה הוקמה על ידי סבה של האמנית בשנת 1961, השונות עד היום בבעלות משפחתית ובניהול אביה. בעקבות מותו של סבה החלה שחר לתעד את חיי המפעל פרונט ליין ואת סיפוריהם של עובדיו, רובם עולים מברית המועצות לשעבר. זהו סיפור אישי, משפחתי וחברתי, המאיים להיעלם, בשלמות החיים של גיבוריו ובשל מקומה ההולך ומצטמצם של מתפרה אנושית בעולם. בעידן שבו אוטומציה ובינה מלאכותית מחליפות בהדרגה את עבודת היד, עבודתה של שחר שומרת על זיכרון חומר, המגע, והקצב האנושי.

המפעל לציוד צבאי, משמש לייצור נרתיקי עור לאקדחים ואפודים, הוא מקום אפור וקשוח. העבודה עם טקסטיל ובמיוחד עם עור-חומר עבה, עיקש וטעון, דורשת ריכוז וכוח פיזי. בעיצומה של המלחמה, קיבלה העשייה בו משנה תוקף של דחיפות ומשמעות, "כתפילה לכל לוחם בתוך כל נרתיק" .

מכונות התפירה בעולמה של שחר הן אלגוריה לעמלנות הבלתי נדלית של שחר עצמה. כמו המכונה שחוזרת על תנועותיה שוב ושוב, כך היא ממלאת את הקנבס כולל בצבע ובחומר מתוך תנועה פנימית דינמית, מונעת בכוח של התמדה, רגש ואנרגיה. העבודות של שחר אינטנסיביות ,מלאות בפרטים ונדמה כי כל פרט בעלילה חשובה באותה מידה; כל תפר, כתם, תנועה הם חלק בלתי נפרד ממארג של זיכרון, חומר ונשמה של המפעל המשפחתי .

צלם: אלעד שריג