print

הזדמנות אחרונה לראות

אוצרות: דרורית גור אריה, איזבל בורז'ואה

8.11.2018 - 9.2.19


צוות מחקר: בר גורן, שירה טבצ'ניק, בר ירושלמי, אור תשובה

"הזדמנות אחרונה לראות", מצהיר הסופר הבריטי דאגלס אדמס בספר מסעותיו המשעשע, שממנו נלקחה כותרת התערוכה. אדמס מתלווה לזואולוג מארק קארוורדין במסע לפגישת הזנים הנדירים ביותר והנכחדים ביותר של החיות המשונות ביותר על פני כדור הארץ. הכותרת מדגישה את הדחיפוּת שביציאה למסע ומצביעה על התשוקה למפגש פיזי עם מושא הנדודים, ללמידתו בדרכי הגוף.
התערוכה עוסקת בנתיביה ובהשלכותיה השונות של התנועה האנושית במרחב הגיאוגרפי, הפיזי והלשוני, כפי שהיא נחווית, מסומנת ומעובדת על-ידי אמנים עכשוויים מישראל ומצרפת. בשתי ארצות אלה עוברים שניים ממסלולי הצליינות הנוצרית החשובים ביותר מאז ימי-הביניים: המסע לירושלים, והמסע לסנטיאגו דה-קומפוסטלה; הסביבות הגיאוגרפיות שבהן יוצרים האמנים חדורות אפוא בעקבות שהותירו בהן עולי רגל מן העבר, שהטביעו חותם בנופים ובתרבויות המקומיות.
בשונה מהצליינות המסורתית, מסלולי העלייה לרגל המסומנים כאן אינם מתמקדים בהגעה ליעד הנכסף אלא בעצם התנועה, כפעולה נשגבת כמעט המתבצעת לשם עצמה – מסע כתנועה חזרתית, אולי מדיטטיבית, שבכמה מן העבודות אף גורמת לפגיעה בגוף הפיזי. בה-בעת התנועה מהדהדת את אורחות החיים העכשוויים, הרוויים במעברים והסגת גבולות טריטוריאליים, שהרי יותר ויותר אנשים גומאים מרחקים ומנהלים אורח חיים נוודי, אם ממשי ואם וירטואלי.
בספרו אמריקה מתאר ז'אן בודריאר תנועה במרחב כמו-מדברי, שאין בו מראי-מקום, שסופה התוודעות לאינסופיותו של המסע. במסעות שבתערוכה מבקשים האמנים למפות מחדש מערכות ידע ושפה, קשרים אנושיים ומשאבים חלופיים. הקרטוגרפיות החלופיות שהם יוצרים משמשות מצע למסעות חיפוש, איסוף ותיעוד חדשים, המתורגמים לצורות פואטיות של עיבוד נתונים וניווט בחלל.