print

עבודת צוות

אוצרת: אור תשובה

11/01/2018 - 03/03/2018

 התערוכה נסובה על הדואליוּת המאפיינת את עבודתם של אמנים פעילים, שעובדים במקביל גם כמדריכים במחלקת החינוך של המוזיאון. ההפרדה בין תפקידם של המדריכים כמתווכי אמנות מטעם המוזיאון לבין עולמם כאמנים עצמאים, נותרת ברורה רוב הזמן – אך למעשה זו עמדה מורכבת, שמקפלת בחובה ריבוי של עמדות ביחס למוסד וליצירות האמנות המוצגות בו. בפרויקט הנוכחי התבקשו מדריכי האמנות לחבוש את שני הכובעים בעת ובעונה אחת. העבודות שאמנים-מדריכים אלה הוזמנו ליצור ולהציג כאן, מתייחסות לתפקידם החינוכי במוזיאון ושואבות ממנו השראה.
מהלך אוצרותי זה הוא המשך טבעי להתבוננות העצמית שמעסיקה את מוזיאון פתח-תקוה לאמנות בשנים האחרונות, מתוך כוונה להרחיב ולהגדיר מחדש את גבולות הפעולה שלו ולהנגיש את משאביו לציבור, כמעשה תרבותי-פוליטי. בשונה מפרויקטים קודמים, שבהם הוזמנו אמנים לערוך מחקר במוזיאון ובמרתפי אוספיו כדי להאיר מחדש את המתרחש בין כתליו ובסביבתו – ההזמנה הנוכחית מאפשרת לקבוצת אמנים צעירים לחלוק את התובנות שלהם על המקום כמי שחווים אותו מבפנים. בין השאר יש כאן גם ניסיון ראשוני להציע פעולה אמנותית כתגובה מטעם המוזיאון לתמורות הארגוניות שמוזיאונים – כמוסדות ציבור – נדרשים להן בשנים האחרונות, במטרה להגביר את השקיפוּת של התנהלותם ושל הליכי קבלת ההחלטות בהם.
העבודות המוצגות בתערוכה מתייחסות למלאכת תיווך האמנות ולהתבוננות בה, ומציעות מבט רפלקסיבי על תפקיד המדריכים כחוליה מקשרת בין המוזיאון לקהילה. בהרהור לאחר מעשה על חוויית ההדרכה, הן חושפות את שגרת היומיום של המדריכים והמוזיאון מחוץ לשעות הביקור. החיבור בין הצופה לאמנות מוצב בתוך כך לא כתוצר נלווה אלא כפרקטיקה אמנותית בפני עצמה. מחזור ההתרחשות המוּכּר, שתחילתו בסטודיו של האמן וסופו במפגש עם היצירה במוזיאון – מְהפך בתערוכה את סדרו: המפגש עם היצירה, בתיווך המדריכים, הוא נקודת המוצא והכוח המניע; ומשולש היחסים בין המדריכים, הקהל והאמנות מוצג כמושא הראוי כשלעצמו להתבוננות ולקשב ביקורתי. המהלך גם מהווה תזכורת לכך שיחסי הגומלין בין מוסד, קהל ויצירה עשויים וצריכים להיות רב-כיווניים. הקהל מתבונן ולומד מפועלנו – אך למעשה גם אנחנו מתבוננים ולומדים מהמפגש עִמו.