print

הזדמנות אחרונה לראות

אוצרות: דרורית גור אריה, איזבל בורז'ואה 8.11.2018 - 16.2.2019

סירת זהב של ליאור גריידי מבוססת על מיפוי המרחב האישי של האמן בקנה מידה 1:1. בגרסתה הראשונה, שהוצגה בניו-יורק ב-2010, כיסה גריידי את רצפת חדר השינה שלו בגליונות נייר, שחוברו זה לזה וקופלו ליצירת סירת נייר ענקית. תרגום חדר השינה לסירת נייר באמצעות מסורת האוריגמי, מְשווה לסירה נופך ילדותי, כעין מפת חלומות. צביעתה בזהב, המתכתבת עם עבודות קודמות של גריידי, ממקמת את החלומות בתווך שבין המציאותי והנכסף, היומיומי והנשגב. בדומה למפה של ממש, המתרגמת מידע על מקום לייצוג חזותי, גם מפה זו מסמנת מרחב קונקרטי – אך בשונה ממפה היא מייצגת מקום בהעדר חוקים מוסכמים. המרחב האישי נותר לפיכך בגדר סוד כמוס, שאינו ניתן לקריאה על-ידי מי שאינו היוצר עצמו.

ליאור גריידי, ללא כותרת (סירת זהב), 2018, אבקת זהב ולכה על נייר