האדריכלים רפאל כהן וניצן סט חברו לדיאלוג האוצרותי ושותפים לשיבוש הפיזי של חלל המוזיאון. כהן וסט תכננו ויצרו פרויקט אמנות במדיום האדריכלי. עבודתם אל השכחה, היא מבוך המסדרונות שהוצב בחלל המוזיאון ומשבש את התנועה בתערוכה. הפרויקט עושה שימוש בפעולות של שכפול ושעתוק בדומה למהלכים הנפוצים כיום בתכנון הסביבה הבנויה. המסדרון כמרכיב מסדר ומארגן, מופיע בתערוכה כלבירינט בקנה-מידה ביתי. מערכת המסדרונות המהוקצעת של כהן וסט החוצה את חלל התערוכה לאורכו מאופיינת בצורות מוכרות מהסביבה הביתית: קירות, פנלים, משקופים, אך היא אינה מממשת את ההבטחה הנובעת מעצם תפקידה. המסדרון אמנם מנתב את ציר ההליכה בחלל, אך מתפקד כמבוך כוחני ונעדר ביתיות המייצר חוויה גופנית של כפייה, מבוכה וצפייה משובשת במרחב האמנותי.