print

מרחב ביניים

אוצרת: דרורית גור אריה 17.5.2007 - 6.10.2007
Joony Joony

רוית כהן גת מזמינה את המבקרים בתערוכה להיכנס ל"חדר משלה", מרחב אישי הטעון באירוע אבל פרטי המלווה בשירת קינה הבוקעת מבעד לרמקולים. המיצב Joony Joony ( "אהובי", "אהובי" בפרסית) מזמין את המבקרים לחדור לחלל אינטימי, רווי זיכרון אישי כואב הנישא על גבי צלילי שירת מקוננות ולספוג חוויה אישית מרטיטה. חדר המקוננות של כהן גת הוא חלל נשי. שירת הקינה הנשית שהוקלטה במיוחד לפרויקט נשמעת ברחבי החדר ללא הפסקה. את שטח אחד הקירות כיסתה כהן גת באריג סרוג מעוטר בדגמי מעוינים, כיסוי של החולין, כנהוג בבתי אבלים. המרחב שכהן גת יוצרת אינו חלל מקודש. היא חושפת את המהלכים המייצרים ריטואלים פולחניים רגשיים, את המניפולציה שמאחורי האבל. כהן גת גם משבשת את תפיסת החדר הנורמטיבי. החלל שלה הוא למעשה מסדרון צר וארוך, שבו הצופים/המנחמים החוצים את הסף מתקשים לקיים את ריטואל האבל, כיוון שיריעות האריג משתרכות עד הרצפה ומצמצמות את מרחב התנועה בתוכו. קול הקינה הבוקע ממערכות ההגברה שהוטמנו בקיר העבה חושף את הטכנולוגיה המייצרת אותו ו"מתעש" את מנהגי האבלות.