print

התערוכה החקלאית

חקלאות מקומית באמנות עכשווית. אוצרת: טלי תמיר 19.2.2015 - 13.6.2015

"איך אדם, אדם חקלאי, וזה משמעותי,
מנתק עצמו פתאום ממרכיב של גשם?"

הפרויקט המשותף של דב הלר ויעקב חפץ, מפת משקעים/חילופין, הציע לעקוב אחר כמויות המשקעים ברחבי הארץ, מצפון עד דרום, ולתרגם את הנתונים האובייקטיביים הללו למציאות פנימית בהסתמך על עובדת היותם חקלאים. נקודת המוצא של הלר וחפץ היתה מקומות מגוריהם השונים: חפץ התגורר אז בקיבוץ איילון שעל גבול הלבנון, והלר חי עד היום בקיבוץ נירים שבנגב המערבי. את הבדלי האקלים בין הצפון לדרום הם המשילו, בין השאר, למתח בין ברכה לקללה, בין בצורת לגשמים ובין ביטחון ושלווה לציפייה ומתח. אפשר לומר שמפת משקעים היא במידה רבה גם מפת המרקמים הנפשיים של אנשי הדרום והצפון. היא שואלת: במה שונים החיים בסביבה שופעת מים ומשקעים מהחיים בסביבה צחיחה ומעוטת מים? מפת המשקעים האזורית המוצגת בפרויקט מציעה חלוקה גיאוגרפית שמתעלמת מגבולות מדיניים וחובקת יחד את ישראל ושכנותיה, ועימן גם את חקלאֵי אותן מדינות, במצב נפשי־חקלאי זהה. לצורך הפרויקט יצאו חפץ והלר למסע זוגי מאיילון לנירים, הציבו שלטים המציינים את כמויות הגשמים שנמדדו בנקודות שונות לאורך המסלול, בנו מדי־גשם ואספו נתונים מן השירות המטאורולוגי. אחת מנקודות השיא של הפרויקט היתה פעולת חילופין בין שני האמנים: הלר בנה מכשיר למדידת גשם באיילון — ואילו חפץ הקים אקוודוקט בנירים. הפרויקט מעלה גם שאלות אסתטיות הקשורות למוסכמות של נוף ולנסיונם של חברי הקיבוץ המדברי להצמיח נוף ירוק המבוסס על השקיה: "בנינו לעצמנו כאן מיני־סביבה שלא שייכת כל כך למקום", אומר הלר; "הלכנו ואנסנו. [...] מישהו אומר שמרחבי לס פחות יפים מדשא?" הפרויקט הוצג בגלריה הקיבוץ בתל־אביב (1979), בבית האמנים בירושלים (1980) ובמוזיאון חיפה (1981). על שולחן הנתונים נפרשׂו מכשירי המדידה, מפות משקעים, דו"חות מסע ושני סרטים המעמתים את זרימת המים השופעת בנחל איילון עם שיטפון מדברי באזור נירים. חפץ: "אני שייך למצב הפיזי של הסביבה הצפונית. ישנה הרגשת נחת, הציפיות נשמרות, קיץ, חורף, עונות השנה והתנודות בהן — הכל צפוי ויש מידע ברור על כל עונה. [..] עד שמונים יום יושב האדם בביתו בעקבות ירידת הגשמים; זה מצב פיזי שבצדו הרגשה של קביעוּת". / הלר: "לי יש גרף כזה: בערך מאוקטובר יש לי ציפיות, [...] אני נכנס לתקופת כוננות. אלה לא סתם ציפיות, [...] כל השנה יש לי עיסוק, רולטה. נושא הבצורת הוא הבעיה, לא הפתרון הטכני [של השקיה...]. האכזבה אינה רק כלכלית; זה מפעל ששייך לך, לנפש".