print

התערוכה החקלאית

חקלאות מקומית באמנות עכשווית. אוצרת: טלי תמיר 19.2.2015 - 13.6.2015

באורח חייו ובאמנותו, נועם רבינוביץ מקיים שִגרה של חקלאי ונזיר היוצא מדי בוקר לעבודת יומו. חלל העבודה שלו מתפצל לשניים: ואדי עלום־שם בין תוואי השדות, שבו הוא שוהה, שותל, עודר ומתבונן; וחלל הסטודיו, שבו הוא מתרגם את רשמיו הרגשיים והחזותיים לסדרה של פעולות, שאף הן נושאות אופי חזרתי ומדיטטיבי — רישום במגילות ארוכות, רקמה, חירור או רישום חוזר על נייר אחד ("רישום־רץ"). פעולות אלו, הנפרדות זו מזו, נעשות ביחידת, ללא ניכוס של מרחב ובלי הסקת וּ מסקנות. השִגרה החקלאית של נועם רבינוביץ זרה למונחים קולקטיביים כמו "שדה", "פרדס" או ״טריטוריה", אך מכירה ב"שתיל", "עציץ" ו"עץ". ברוחו האינדיווידואלית ובקרבתו האינטימית לטבע ולחיי האדמה, רבינוביץ כמו מממש את חזונו של א.ד. גורדון: "אנחנו שבים אל הטבע, אבל לא כעבדים ולא כאדונים, אף לא כתיירים או חוקרים, [...] כי אם כשותפים אקטיביים וכאחים נאמנים".