print

התערוכה החקלאית

חקלאות מקומית באמנות עכשווית. אוצרת: טלי תמיר 19.2.2015 - 13.6.2015

סרטיו של עודד הירש נעים סביב שתי תימות עיקריות: ניסיון אבסורדי לאתגר את היכולת האנושית, והתייחסות מרומזת לפרויקטים חלוציים אוטופיים. הירש יוצר סיטואציות מלאכותיות ויזומות ומעצב עולם בועתי, מעין "מעבדה" המבודדת פעולה אחת ומרחיבה אותה, תוך הטענתה במשמעות קיומית בעלת עוצמה חזותית ורגשית, עד כדי עצירת הנשימה. בסרטו הנוכחי, המתרחש באתר הררי בלתי מזוהה, מטיל הירש על קבוצת חקלאים קשישים לחפור באדמה באמצעות כלי חפירה פשוטים שהביאו עימם. סגנונו האקספרסיבי של הסרט, המצולם בשחור־לבן, מתכתב עם הסרט אדמה (1930) של במאי הקולנוע הרוסי אלכסנדר דובז'נקו (Dovzhenko), המתאר את מפגשם הראשון של איכרים בקולחוז עם טכנולוגיה חקלאית בדמות טרקטור. בגרסה של הירש, הטרקטור הישן הוא סוג של מאובן, הקבור באדמה ומחולץ ממנה כאיקון תרבות. למרות העדר סימני זיהוי גיאוגרפיים או לאומיים בסרט, הדרמה המצומצמת הזאת וגיבוריה מתקשרים למיתולוגיה השוקעת של החקלאות הציונית ודור הענקים שבנה אותה.