print

התערוכה החקלאית

חקלאות מקומית באמנות עכשווית. אוצרת: טלי תמיר 19.2.2015 - 13.6.2015

תודות: לירון אלרואי־מיכאלי (יוגה), אדוה חלופוביץ (ריקוד); נועה רוזן, יובל ארז, קרן בן־רפאל, רונן נאגל ,(Sound Around) רחלי בן־דוד, שושי צ'כנובר, מקהלת הילדים, קהילת עין־עירון

חקלאות: מחזה בחמש מערכות נפתח בהרמת מסך: יריעות הבד והניילון המכסות את פתחי החממות נגללות כלפי מעלה וחושפות את זירת ההתרחשות: החממה החקלאית. מאז שהחממה של אביטל גבע הוצגה בביינאלה בוונציה (1993) וצברה מעמד סמלי כמרחב המחבר חקלאות עם אמנות ועם חינוך )ועם ציונות במיטבה(, חלפו מחזורי צמיחה רבים. ב"מחזה החקלאי" של שרון גלזברג מוצגת חממה שונה: זהו אתר עבודה המאכלס פועלי חקלאות תאילנדים, עובדים זרים שהחקלאות הישראלית של היום תלויה בידיהם העובדות. החממה של גלזברג, שהוקמה בחלל מוזיאון פתח־תקוה לאמנות, מהווה רקע לדרמה של החקלאות הישראלית כולה — הַחל בעגלת העובדים הזרים, המצטרפים בשירה ובקישוטים לתהלוכת חג הביכורים המסורתית במושב; ועד לדחלילי האבטיחים, הנורים ונופלים מפגיעת תפוחי אדמה שלא נאספו. פרחי הכרישה הגדולים, שפרחו לאחר שהעלים הירוקים לא נאספו בעונתם כתוצאה מהעדר כדאיות כלכלית, מקשטים את חזותיהם של הפועלים החוגגים. גלזברג נמנעת במתכוון מחשיפה ישירה של מרחב המחיה של העובדים הזרים ומפירוט מטריד של זכויותיהם כעובדים. במקום לנצלם ככרזת מחאה חברתית ולמרק את מצפונה, היא יוזמת ומייצרת פעולות אחווה משותפות, שבהן לוקחים חלק חברי המושב שבו היא מתגוררת, ילדיה ובני כיתתם, וגם היא־עצמה. כך נרקם בהדרגה "המחזה", שגיבוריו הם לא רק פועלים זרים, ילדים ובני המושב אלא גם נופי שדות מרהיבים, גשם שוטף, עצי רימון ודימויים סוריאליסטיים, שפותחים את הסביבה החקלאית לחוויות של טבע ראשוני. תהלוכת חג הביכורים — הטקס החקלאי האולטימטיבי של החקלאות הישראלית המסורתית — הטמיעה בתוכה את העובדים התאילנדים והפכה אותם לציונים החדשים.

שרון גלזברג , חקלאות: מחזה בחמש מערכות )פרולוג, שדה כרישה, תהלוכת ביכורים, תפוחי אדמה, דחלילים, מחבואים(, 2013-15, מיצב וידיאו רב־ערוצי, 27 דקותצילום: אורי אקרמן, דמיאן דופרן, שרון גלזברג עריכה: הינדה וייס; מוזיקה: דיוויד טופ; הדמיית חלל: ערן שמשוביץעיצוב פסקול: נתי טאוב; חממות: ProfitAgro בע"מ