print

התערוכה החקלאית

חקלאות מקומית באמנות עכשווית. אוצרת: טלי תמיר 19.2.2015 - 13.6.2015

באדיבות האמן וגלריה רוזנפלד, תל־אביב
תודות: יהודית גוטסמן, אברהם מילגרום, יעל פרנק, קתרינה קנייפ, דודי בית מלאכה, דני כרמי, גנדי דובוסקרסקי.


"טוטם" גבוה של פרש בלי ראש, הבנוי כציר בין שקיעה לזריחה, מכתיב את מבנה הפסל/אנדרטה של זוהר גוטסמן ומציע סכימה של תמורה וחילופי משמרות. עבודתו של גוטסמן, שעוסקת במתח בין המסורת הפיסולית הקלאסית לבין חומרים עכשוויים ויומיומיים, בנויה על דימוי מוּכּר של אנדרטת הפרש המנצח. הפרש הדוהר שלו, עיניו לא בראשו, יושב הפוך לכיוון הדהירה, אוחז בזנבו המורם של הסוס וחושף את אחוריו. השיש או הברונזה, חומרים אציליים שמהם עשויות אדרטאות ניצחון קיסריות מסוג זה, הומרו כאן בגללי סוסים — חומר הנערם מאחורי האורוות שנבנו לאחרונה בין השדות והפרדסים של המושב שבו גדל האמן. הגללים )"חרא של סוסים"( — חומר נוח לפיסול וקשה לתודעה — מנוצלים כאן בשל נגישותם בסביבה הקרובה והיותם סמן של הכחשה: הם מצויים בכל וזוכים בהתעלמות, ביטוי של "דישון־יתר" אורגני וכלכלי, המעיד על שינויים בסדר העדיפויות. במישור התחתון, מתחת לרגלי הסוס, ניצב גוש אדמה המכיל שרידים ארכיאולוגיים של משק חקלאי: שרידי מבנים, עצמות תרנגולות, מסכות "ניאוליתיות" מקליפות הדרים ומאובנים שונים, ביניהם טרקטור מגולף בעץ שעליו "רוכבת בכיף" משפחת האמן בימי ילדותו. הגילוף בעץ מרומז, מאזכר גיאומטריה קוביסטית, כהד למודרניזם אופטימי שנזרק אל תהום ההיסטוריה. זוהר גוטסמן, נכד למייסדי המושב, מעלה שאלות מעמדיות ואתיות ומתבונן מנקודת מבט נמוכה בתרבות חדשה, המתהדרת במעמד של נסיכים שמוצאם עלום. כל המערך הזה מתגלגל על בסיס ארעי של עגלה להובלת סוסים.

זוהר גוטסמן , דישון־יתר, 2014-15, גללי סוסים, דבק, עצמות תרנגולות, קליפות הדרים, פח גלי, אדמה, חול, אבן גיר, אבן כורכר, אלומיניום, ברזל, עץ לבוד, ענף אקליפטוס ועגלה להובלת סוסים