print

התערוכה החקלאית

חקלאות מקומית באמנות עכשווית. אוצרת: טלי תמיר 19.2.2015 - 13.6.2015

באדיבות האמן וגלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל־אביב
בתמיכת אאוטסט ישראל
תודות: פרופ' אברהם לוי, פרופ' יובל אשד ויפעת טישלר, המחלקה למדעי הצמח והסביבה, מכון ויצמן למדע; יבשם עזגד, דובר ואוצר, מכון ויצמן למדע; ד"ר אילן פארן, מרכז וולקני למחקר חקלאי

המיצב אֵם החיטה נבנה כהכלאה של חממה לגידול צמחים, בונקר לשימור זרעים ומעבדת מחקר ביולוגית, ומדמה מאגר גֶנים צמחי המשמר (באופן מטאפורי) את "האינטליגנציה האבולוציונית" שהוטמעה בזרע החיטה במשך אלפי שנות חקלאות. תומר ספיר פועל בתוך מנעד אבולוציוני שהוא קובע את גבולותיו, המתבסס על הארכיטקטורה של אֵם החיטה: צמח קדום ועמיד, שהתגלה באזור ראש־פינה על־ידי האגרונום אהרון אהרונסון (1906) ונחשב כנקודת מוצָא גנטית שממנה התפתחו מוטציות בעלות חשיבות מכרעת לתזונת האדם המערבי. מתוך הארכיטיפ הזה ספיר מייצר מוטציות מלאכותיות, ממציא תצורות לא מוכרות, מערבב הדפסות תלת־מימד עם עבודה ידנית, ומניח לצד המקור האורגני פריטים סינתטיים ליצירת מִנעד רחב של וריאציות. כמו בתיבת נח, ה"בונקר־חממה" הזה מייצג את האופציה הגנטית לאִתחול מחדש במקרה שהמאגר הקודם יושמד או יינזק באופן בלתי הפיך. בכך הוא מצביע על ממד הסיכון והחרדה הקשורים בייצור החקלאי ועל חשיבותה המכרעת של החקלאות להישרדות האדם באלף השלישי לסה"נ, שסכנת רעב מרחפת על ראשו לאור ההִתרבות הבלתי מבוקרת של האוכלוסייה על כדור הארץ. המיצב של ספיר, המתמקד באחד משלושת הגידולים העיקריים המזינים את האנושות לצד התירס והאורז, דן במעמדה המסורתי של החקלאות כ"ידע משותף", כזה העומד לרשות הכלל, לנוכח מגמות עכשוויות של התערבות טכנולוגית והנדסה גנטית.

תומר ספיר , אֵם החיטה, 2014-15, ברזל מגולוון, פוליקרבונט, פרספקס, נורות לד, זני חיטה, הדפסה תלת־ממדית בפוטו־פולימר, אפוקסי, פיגמנטים, מלט, מלח, אדמה, לטקס, זרעים וגרגרים