print

מיכאל גיטלין, 16 עבודות

אוצרת: דרורית גור אריה 13.2.2014 - 26.4.2014

קורות עץ מסיביות צבועות ירוק, שאורכן כ-45 מטרים, מרכיבות את המיצב גדול המידות אינסוף שבור (Broken Infinity), שנוצר לראשונה לתצוגה בגרמניה ב-1988, וכעת הקים אותו מיכאל גיטלין מחדש לחלל מוזיאון פתח-תקוה לאמנות. העבודה מעוררת מחשבות על יחסי קו, נפח, אובייקט, חלל וצופה, ומהווה מפתח לקריאת המהלך הפוסט-מינימליסטי בעבודתו של גיטלין, מן המושגיות הפורמליסטית של שנות ה-70 ועד למושגיות הפואטית המאפיינת את העבודות האמורפיות מחומרים רכים של השנים האחרונות. הנתיב הירוק מתפתל בתוך ומחוץ לחדר הלבן שנבנה בעבורו, ביוצרו מעין טבעת מביוס כפולה שאגפיה נפגשים על סִפּו של החלל. סביבה זו מְזמנת לצופה משבר הכרתי, שכן אין אפשרות לשחזר את הסימן המתמטי העומד מאחורי העבודה (∞ = אינסוף) שלא במבט מלמעלה, בזווית ראייה שאינה נגישה לנו. התוצאה היא חוויה קטועה של התקדמות ועצירה, חוויה גופנית המתרסקת על אופציית ההיסק השכלתני, ממשות חומרית מול מודל רעיוני של אינסוף. מבחינת הצופה, הדרך היחידה לבנות מחדש את הסימן, את המושג, היא לשחזר אותו בהליכה מנטלית לאחור ולאחות תוך כדי כך את פיסות החוויה הפיזית הקטועה.

מיכאל גיטלין, אינסוף שבור, 1988 / 2014, מיצב: צבע אקרילי על עץ